ע"א 6899/97

תקציר

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שאישר את תוקפם של שטרי משכנתא עליהם חתמה המערערת, פניה, לטובת בנק לאומי. פניה, אמם של שלושת האחים בעלי השליטה בחברה החייבת, העמידה ערבות בלתי מוגבלת לחובות החברה וחתמה על שטרי משכנתא לשעבוד רכושה. לאחר שהחברה הגיעה לחדלות פירעון, ביקש הבנק לגבות את החוב באמצעות מימוש המשכנתאות. פניה ערערה על כך, וטענה כי הוטעתה לחתום ולא הבינה את השלכות המסמכים, משום שהאמינה שהם קשורים לירושה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה בדבר ערבות נפרדת אך אישר את המשכנתאות, בהתבסס על עדות מהימנה של עורך הדין של המשפחה כי חתמה על המסמכים עם ההסברים הדרושים. הערעור ערער על כך וטען כי פניה, כ"ערבה יחידה", צריכה ליהנות מהגנות סטטוטוריות המגבילות את אחריותה. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי הגנות אלה אינן חלות על שעבוד רכוש, שכן החבות מוגבלת מטבע הדברים לערכו של הנכס. למרות טענותיה של פניה על אי גילוי סיכונים פיננסיים והונאה פוטנציאלית, בית המשפט לא מצא כל הפרת התחייבויות מצד הבנק, תוך ציון אינטרסים כלכליים הדדיים ושיתוף פעולה בין בני המשפחה. המשכנתאות נמצאו תקפות, והבנק הורשה לגבות את חובו מהנכס, והערעור נדחה, תוך שמירה על זכותו של הבנק לאכוף את המשכנתא.