סע"ש 44860-04-15

תקציר

מדובר בשני תובעים, אריה אופק וניר קרון, הטוענים כי עבדו אצל הנתבעים ומבקשים תשלום שכר והטבות בגין עבודתם. הנתבעים הם שלמה יוספוב, המעסיק הנטען, ובעלי הנכס בו בוצעה העבודה – נתבעים 2, 3 (בעלים למחצה), 4 (הבעלים למחצה השני שמכר את חלקו) ו-5 (אשתו של יוספוב). השופט סוקר את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים. הם כוללים פירוט יחסי העבודה הנטענים, אופי העבודה שנעשתה על ידי התובעים, הפיקוח והבקרה שהפעילו הנתבעים, שילוב התובעים בעבודת הנתבעים, משך ההתקשרות והסכמת הצדדים ותום לבם. בית המשפט מגיע למסקנה כי טענות התובעים חסרות שחר. מהראיות עולה כי התובעים עבדו כקבלנים עצמאיים ולא כשכירים של הנתבעים. השופטת מציינת כי נראה שטענות התובעים בדבר יחסי עבודה נבעו מתביעת הנתבעים נגדם בשנת 2015. יתר על כן, חוסר תום הלב של התובעים, ובפרט הליכי פשיטת הרגל של אופק ואי גילוי מידע חיוני, משפיע על אמינותם. כתוצאה מכך, בית המשפט מחליט לדחות את התביעות נגד כל הנתבעים. בנוסף, חויבו התובעים לשלם לנתבעים 1 ו-5 10,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין ו-1,000 ש"ח הוצאות משפט. התיק מוחזר לבית משפט השלום על סמך החלטתו הקודמת, ולתובעים יש זכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.