בש"פ 5704/95
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה לעצור אזרח פיני, שעלה לישראל, עד לסיום הליכי הסגרתו לפינלנד. האדם המדובר, מעתה המערער, מבוקש בפינלנד בגין שלושה מקרים של מעילה חמורה ומרמה. לבקשת פינלנד, עצר היועץ המשפטי לממשלה את המערער וביקש את הסגרתו. הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להאריך את מעצרו של המערער עד לסיום דיון ההסגרה. ההגנה מעלה שלוש טענות עיקריות: ראשית, כי המעשים אינם פליליים אלא הפרה אזרחית ואין ראיות לכאורה לאשמה. שנית, כי ניתן להעמיד את המערער לדין בישראל, מה שמייתר את הצורך בהסגרה. לבסוף, יש לשקול חלופת מעצר. עם זאת, השופט דוחה טענות אלה. המעשים נחשבים פליליים והראיות הזמינות מבססות מקרה לכאורה. באשר לטענה השנייה, ציינה המדינה כי לא תעמיד את המערער לדין בישראל. בנקודה השלישית קובע השופט כי מעצר הכרחי בהליכי הסגרה, נוכח ההתחייבות להסגיר את המערער לפינלנד, וכי חלופות הן נדירות. עניינו של המערער אינו נחשב לחריג, ולכן הערעור נדחה וצו המעצר מתקבל.
חקיקה מקושרת
בש"פ 5704/95 אליון ליבקינד נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (5.10.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.