פ"ל 3473-08-20

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה עם רישיון שפג תוקפו למעלה משנתיים וללא ביטוח בתוקף, שכן נהג ביוני 2020 למרות שרישיונו פג בפברואר 2009. הסנגור טען לעונש מינימום, תוך ציון הודאתו של הנאשם, גילו הצעיר והעובדה שהפקיעה נבעה מחובות כספיים. התובע, לעומת זאת, ביקש להחמיר בעונש, תוך שהוא מצביע על הרשעותיו הקודמות של הנאשם ועל הסכנה לשלום הציבור של נהיגה ללא רישיון. השופט פסק לטובת ההגנה והטיל עליו חודשיים מאסר על תנאי ושלושה חודשי פסילת נהיגה, לצד עונשים נוספים, בשל מאמצי השיקום של הנאשם, העסקתו האחרונה ונסיבות פקיעת תוקפו. השופט לקח בחשבון גם את החוק המתוקן שהסיר מגבלות על חידושי רישיון בשל חובות כספיים, וציין כי יש לשקול זאת בעת מתן גזר הדין. פסק הדין שולח אזהרה לנאשם, המציינת את ההשלכות של עבירות עתידיות דומות, ולוקח בחשבון את האינטרס הציבורי וביטחונו. ככלל, הכרעת הדין נועדה לאזן בין עשיית צדק לבין הזדמנות לשיקומו של הנאשם.