רע"א 7585/12

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט נדחו שתי בקשות למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. המקרה המקורי עסק בהסכם קומבינציה בין המשיבה לבין חברת סמוווד בניה בע"מ, במסגרתו טענו המשיבים לתרמית כשגילו כי באפשרותם לבנות 300 דירות במקום 135, כפי שסברו בתחילה. בתביעה המתוקנת היו מעורבים כמה גורמים, בהם עו"ד חורי, שטענו למעורבות בהונאה. בית המשפט המחוזי מצא כי אין די בחשדות הראשוניים של המשיב בדבר מרמה כדי לבסס התיישנות. בית המשפט קבע כי "הידיעה הסובייקטיבית" על תרמית מצד התובע חיונית לקביעה מתי מתחילה תקופת ההתיישנות, לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות. בית משפט קמא ציין כי ידיעה סובייקטיבית זו התגבשה רק כאשר קיבל המשיב תצהיר ביקורתי, שהוביל להגשת התביעה המתוקנת. טענות נוספות נגד עו"ד חורי ובקשות לדחייה על הסף נדחו אף הן, שכן בית המשפט קבע כי מורכבותן ועומקן של הטענות מצדיקות משפט מלא ולא דחייה על הסף. בית הדין לערעורים תמך בגישה זהירה זו, והדגיש כי רק חקירה עניינית תברר לגופו של עניין. יתר על כן, ראיות חדשות שהציג עו"ד חורי לא הרתיעו מפסיקה זו, וחיזקו כי הסוגיה העיקרית של מודעות סובייקטיבית להונאה נותרה בלתי פתורה, ומחייבת בחינה נוספת בהליכי המשפט. לפיכך נדחו הבקשות, ולא נדרשו הוצאות בשל חוסר מענה.