ע"פ 4711/03

תקציר

מדובר במערער שהורשע ברצח לאחר שירה בשני שוטרים במהלך בדיקת מסמכים בשנת 2002. כתוצאה מהירי נהרג השוטר אביב קרודו ולפציעתו הקשה של השוטר גולן לוי. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את המערער ברצח תוך ביצוע עבירה נוספת וברצח כדי להתחמק מעונש, וכן בניסיון רצח. בית המשפט גזר על המערער מאסר עולם בגין רצח וחמש שנים נוספות בגין ניסיון רצח, שירוצו במקביל. המערער ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין, והעלה שלוש טענות עיקריות: כי גולן יכול היה לגרום לפציעות הקטלניות; כי האישום בהחזקת נשק שלא כדין לא יהווה "עבירה נוספת" לאישום הרצח; וכי לא הוכחה הכוונה הנפשית הנדרשת לניסיון רצח. בית המשפט המחוזי הסתמך רבות על עדותו של גולן, ודחה את גרסתו של המערער כבלתי אמינה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יריותיו של המערער לבדן גרמו לחבלתו הקטלנית של השוטר קרודו. בית המשפט דחה גם את הטענה כי גולן ירה בטעות בקרודו במהלך הקטטה. בערעור נטען כי העבירה של נשיאת נשק שלא כדין אינה יכולה לשמש כ"עבירה האחרת" להחמרת האישום ברצח לפי סעיפים 300(א)(3) או 300(א)(4) לחוק העונשין, שכן היא אינה חמורה דיה ואינה עומדת בדרישת היותה מעשה נפרד מהירי. התביעה קבעה כי הירי בוצע בקשר לנשיאת נשק שלא כדין, במטרה להימלט ממעצר. הרשעתו של המערער לפי סעיף 300(א)(4) אושרה על ידי בית המשפט העליון, והותירה על כנה את עונש מאסר העולם בגין רצח. עם זאת, ההרשעה בניסיון רצח בוטלה מאחר שלא נקבעה הכוונה הנדרשת לאישום זה, מה שהוביל לביטול עונש חמש השנים הנוסף. השופטים ציינו את הצורך ברפורמה חקיקתית הנוגעת לפרשנויות משפטיות מורכבות במקרים דומים, והדגישו את המאמצים המתמשכים של משרד המשפטים לטפל בסוגיות אלה.