ת"א 7288-01-17

תקציר

התיק נסוב סביב מכירת מחסנים על ידי בונייך לילדיו של הקבלן, אשר פגעה בזכותם של התובעים לרכוש מחסן צמוד לדירתם, כפי שנקבע בהסכמי המכר. השופט פסק לטובת התובעים, ומצא את בונייך אשם בהפרת חובת תום הלב ואי קיום הנוהל המוסכם. התובעים לא יכלו לרכוש מחסן בשל מעשיו של בונייץ', וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים כספיים ולא כספיים. ניסיון להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט לא צלח, מה שהוביל להליך הנוכחי. התובעים דרשו פיצוי ללא הוכחת נזק, דבר שנדחה מכיוון שדרש הסכם מבוטל, מה שלא היה המקרה כאן. תחת זאת, קבע השופט כי התובעים זכאים לפיצוי לפי סעיף 10 לחוק התרופות, הדורש הוכחת נזק. התובעים הצליחו להוכיח את הנזק עצמו – אובדן הזכות לרכוש מחסן – אך לא את גובה הנזק. מאחר שהתובעים לא הציגו דו"ח שמאות, החליטה השופטת לאמוד את הפיצוי. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות חוסר תום הלב של בונייך ואי הפחתת נזקיהם על ידי התובעים, קבעה השופטת כי הנזק הכספי עומד על 31,500 שקל לכל תובע, בנוסף להוצאות אחרות ושכר טרחת עורך דין. השופט גם מצא את התובעים אשמים חלקית בכך שלא קיבלו את הצעת הפשרה של בונייץ'. ההחלטה התקבלה על סמך עוצמת ההפרה ואשמתם התורמת של התובעים, וסכום פסק הדין הוצמד בהתאם.