בד"א 49/10

תקציר

לשכת עורכי הדין ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהשעה את רישיונו של עורך דין למשך 24 חודשים, בטענה שהעונש קל מדי בהתחשב במעילה של עורך הדין בכספי לקוחות והרשעות קודמות בעבירות דומות. עורך הדין, שהורשע ונגזר דינו שלא בפניו, טען כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות - לרבות בעיות בריאותיות והיותו המפרנס היחיד של משפחתו. ערכאת הערעור דחתה את ערעור לשכת עורכי הדין ומצאה את עונשו של בית המשפט המחוזי ראוי ומאוזן, מה גם שמדובר בהחמרה של ממש בעונשיו הקודמים של עורך הדין. בית המשפט ציין כי היעדרותו של עורך הדין והיעדר חקירה נגדית של עדים לא הפריעו להכרעת הדין, ונסיבותיו האישיות אינן מצדיקות החמרה נוספת בעונש. פסק הדין אישר את החלטת בית המשפט המחוזי ולא פסק הוצאות למי מהצדדים.