ה"פ 48652-09-11

תקציר

המבקשת, בעלת חנות בקניון G-6 ביקנעם, ביקשה סעד הצהרתי לפיו היא זכאית להפעיל כל עסק חוקי בחנות, לרבות מזנון למכירת מזון מזרחי, למרות ההסכם עליו חתם אביה המנוח, שכלל מספר סעיפים מגבילים. המשיבים, הבעלים הנוכחיים של הקניון, התנגדו לבקשה וטענו כי מטרת החנות מוגבלת להפעלת מכונות משחק, וכי המבקשת כבולה למגבלות הקבועות בהסכם. עוד טענו כי תביעת המבקש התיישנה בשל התיישנות. בית המשפט בחן את לשון ההסכם, את הנסיבות בעת כריתתו ואת התנהגות הצדדים לאחר מכן, ומצא כי מטרת העיסוק בחנות לא הוגדרה, והמנוח זכאי להפעיל כל עסק משפטי שלא נאסר עליו במפורש. עוד קבע בית המשפט כי ההגבלות שבהסכם אינן הסדר כובל כהגדרתו בחוק ההגבלים העסקיים, ועל כן דחה את טענת המבקשת לבטלן. עם זאת, מאחר שהמשיבים ויתרו על חלק מהמגבלות במהלך השנים, קבע בית המשפט כי המבקש אינו מחויב לכל הרשימה האסורה, והוא רשאי להפעיל כל עסק שלא נכלל ברשימה ולא פגע בתמהיל העסקים באזור. עוד קבע בית המשפט כי המבקשת אינה זכאית להפעיל מסעדה מזרחית או עסק למכירת שווארמה, פלאפל ושיפודים, אך אם תחליט המשיבה לשנות את התמהיל הקיים באזור, תעמוד למבקש זכות ראשונה לנהל עסק כאמור. לבסוף, הורה בית המשפט למשיבה לחבר את החנות למערכות הנדרשות, כפי שהיו לפני שיפוץ הקניון. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.