ע"פ 8235/19

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת העבירה שביצע המערער, תוך שימת דגש על הנזק הפיזי והנפשי שנגרם למתלונן, בנוסף לפגיעה באוטונומיה שלו. החלטת בית המשפט המחוזי מוכרת כמנומקת היטב, תוך איזון בין חומרת העבירה לבין פוטנציאל השיקום. בית המשפט אמנם אינו מוצא עילה לסטות מעונש המינימום הקבוע בחוק, אך הוא מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מאמצי השיקום של המערער אינם מצדיקים הפחתה נוספת. עם זאת, לאור ההתקדמות המשמעותית של המערער בטיפול וגילוי האמפתיה כלפי המתלוננת, כמו גם הפגיעה הפוטנציאלית בבתו הקטינה של המערער כתוצאה ממאסרו, מחליטים השופטים להקל בעונשו. מסקנתם היא כי עונש מופחת של 26 חודשי מאסר, עם השעיה חלקית, ראוי בהתחשב בנסיבות הייחודיות. פסק דין זה בא לאזן בין ענישה לבין עידוד מאמציו של המערער לחזור בתשובה, תוך הכרה בהשפעה הקשה של העבירה.