ע"א 352/84

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין בעל לאישה שנישאו בטקס אזרחי ועלו לישראל. יחסיהם התדרדרו עם הזמן, מה שהוביל את האישה לתביעת מזונות ואיסור על הבעל להיכנס לדירת בני הזוג, בנימוק של התעללות פיזית ומילולית. הערכאה הנמוכה יותר נעתרה לבקשת האישה לצו מניעה זמני, אשר אושרה על ידי בית המשפט המחוזי. הבעל ערער לבית המשפט העליון וטען כי הערכאות הנמוכות טעו. בית המשפט העליון, בהרכב השופט ש' נתניהו, השופט י' בך והשופטת שטרסברג-כהן, קיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי אין להוציא צו ארעי מהבית כדבר שבשגרה, אלא לשמור אותו למקרים חריגים של אלימות קשה שבהם אמצעים אחרים נכשלים. מכיוון שמדובר במקרה הנוכחי בקטטה הדדית ללא אלימות קיצונית, די היה באזהרה. הצו, שנמשך למעלה מארבע שנים, היה ארוך מדי. יתר על כן, ההחלטה למכור את הדירה תפוסה לא היוותה סיבה מוצדקת לקיום האיסור, שכן היא לא קבעה זכויות החזקה. עם זאת, כדי להימנע מסיבוכים, נדרש הבעל לספק ביטחון לפינוי הדירה עם מכירתה. צו המניעה הזמני הוסר על תנאי, והבעל נדרש לשלם את הוצאות האישה. פסק הדין הדגיש כי צווים כאלה צריכים להיות זמניים ומכוונים להגנה ולא להפרדה. כל אחד מהשופטים הסכים עם פסק הדין.