ת"א 61367-01-22

תקציר

המבקשת, חברה עסקית מסחרית, הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני כדי למנוע את פינוי משפחת מנהלה מנכס. הבקשות התבססו על שתי טענות עיקריות: הראשונה, ראיות חדשות שהעמידו בספק את עדותו של עד בדיון קודם; ושנית, שינוי נסיבות עקב מעבר משפחתו של המנהל לנכס. הבקשה הראשונה (בקשה 12) ביקשה עיון חוזר בצו המניעה על סמך הראיות החדשות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות אינן חדשות וכי יש לדחות את הבקשה בנקודה זו. הבקשה השנייה (בקשה 24) התייחסה למאזן הנזקים שנגרם כתוצאה מהפינוי, וטענה כי משפחתו של המנהל מתגוררת כעת בנכס. בית המשפט הכיר בכך שהמשפחה עברה לגור בנכס, אך מצא כי מהלך זה לא נעשה בתום לב. עוד נקבע כי המבקש היה הבעלים של מספר נכסים באזור, מה שמעלה תהיות לגבי הצורך לעבור לנכס ספציפי זה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את חוסר תום הלב וחוסר השפיות של המבקש בניסיונו ליצור מצב מלאכותי שישפיע על מאזן הפגיעה. כתוצאה מכך נדחתה גם בקשה 24. המבקש חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות נפרדות בסך 5,000 ₪ ביחד.