ת"א 33949-12-12

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות הנתבעים וטענותיהם כנגד תשלום דמי קרן השיקום למקורות. השופט קבע כי זכותם הפרוצדורלית של הנתבעים להעלות תביעה לקיזוז - או לקיזוז חובות הדדיים - אסורה על פי סעיף 8(ב) לכללי המים, הטעון אישור הממונה על מקורות למתן זכות קיזוז לגבי קרן השיקום. בנוסף, קבעה השופטת כי השקעותיהם של הנאשמים במערכות מים וביוב אינן יוצרות חיוב מחברת מקורות, כנדרש לצורך זכות הקיזוז. טענת הקיזוז אינה עומדת אפוא באחד התנאים העיקריים לקיזוז. כמו כן, דחתה השופטת טענות אחרות של הנתבעים, לרבות אפליה נגד רשויות מקומיות אחרות, חוסר יכולת התאגדות והפרת חובות מצד רשות המים והממונה. השופט דחה גם את הטענות בדבר חישוב הסכום הקבוע והריבית על פיגורים, ומצא אותן חסרות תימוכין. כתוצאה מכך, נדרש כל נתבע לשלם למקורות את הסכומים המפורטים בכתב התביעה המקורי, בצירוף ריבית פיגורים והוצאות משפט, בסך כולל של 25,000 ₪.