ת"צ 54455-02-23

תקציר

לבית המשפט הוגשו שלוש בקשות, כולן עוסקות באותו נושא - בעלי המניות של ורידיס איכות הסביבה בע"מ ביקשו להגיש תביעה ייצוגית בעקבות דיווח מיידי שפרסמה החברה. בדו"ח נכתב כי המשטרה הירוקה ומשטרת ישראל פשטו על משרדי החברה בשל חשד להשלכת פסולת שלא כדין, מה שגרם לצניחה במחיר מניית החברה. דורון ויסברוד הגיש את הבקשה הראשונה, ומיד אחריו הגיעו יהודית דה לנגה ואמוץ חורב. כל המבקשים טענו להפרת חובות גילוי ועוולות אחרות, וביקשו אישור לבקשותיהם. המשיבים ביקשו מבית המשפט להורות להם לנהל הליך אחד. המבקשים נחלקו בשאלה איזו בקשה יש לתת עדיפות, כאשר המבקש הראשון טען בעד הבקשה הראשונה שהגיש, ואילו המבקשים השני והשלישי ביקשו מבית המשפט לפסוק כי הבקשה הראשונה פסולה ולאפשר להם להגיש בקשה משותפת. בית המשפט בחן את טענות הצדדים והגיע למסקנה כי יש להשאיר את הבקשה הראשונה, אף שהוגשה בחופזה, על סדר היום, ואילו את הבקשה השנייה והשלישית, יש לדחות. השופט ציין כי הבקשות המאוחרות לא כללו תוספות איכותיות משמעותיות המצדיקות את ביטול הכלל הראשון בזמן. עוד הדגישה השופטת כי החיפזון בהגשת שלוש הבקשות, בתוך יומיים ממועד פרסום דו"ח החברה, הוביל לחוות דעת שלא נבדקו לעומק ואינן מתיישבות זו עם זו. השופט הציע כי תינתן עדיפות לבקשה עתידית, שתוגש לאחר סיום החקירה ותכלול חוות דעת מנומקת היטב, אך זו אפשרות תיאורטית בלבד. ההחלטה התקבלה לטובת הבקשה הראשונה, והבקשה השנייה והשלישית נמחקו.