ת"א 3483/01

תקציר

התובעים, שהתקשרו עם הנתבעים בחוזה לפרויקט בנייה משותף, תבעו את הנתבעים על הוצאת כספים מהם במרמה, דבר שהוביל לכישלון הפרויקט. הנתבעים הגישו תביעה נגדית בעילות דומות. בית המשפט פסק לטובת התובעים, והגיע למסקנה כי הנתבעים הפרו את החוזה ועסקו בגניבה ורשלנות. היא הורתה לנתבעים להשיב את הסכומים שנגנבו מהתובעים ומחשבון הפרויקט, לרבות הפרשי הסכומים שהועברו לחשבון נאמנות, תשלומי מע"מ עודפים והוצאות מכינוס הנכסים. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. בית המשפט קבע את התמורה לה זכאים הנתבעים על פי החוזה - 8% מהמכירות בפועל - ודחה את תביעתם להחזר כל ההוצאות. עוד נפסק כי לתובעים עומדת זכות לבקר את התנהלותו הפיננסית של הפרויקט וכי העברות הנתבעים לחשבון נאמנות מהוות הפרה יסודית של חוזה וגניבה. בית המשפט הטיל על הנתבעים אחריות לרשלנות והטיל עליהם אחריות אישית למעשיהם, וסירב להעניק להם הגנה תחת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. תביעתם שכנגד של הנתבעים, בטענה לרשלנות והפרת חוזה מצד התובעים, נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה לרשלנות וקבע כי חובת התובעים לספק הון עצמי בוטלה עקב מעילת הנתבעים. בית המשפט חישב את נזקי התובעים, לרבות נזקים ישירים כגון ערבויות חלוטות והשבת הון עצמי מושקע, ונזקים שישולמו לקופת הפרויקט לאחר ביצוע התחשבנות סופית בין הצדדים. טענות הנתבעים לקיזוזים נדחו ברובן בשל אי הבאת ראיות מספיקות. לבסוף, נדחו טענות התובעים כנגד עו"ד שנפטר, והנתבעים חויבו לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של התובעים בתוך 30 יום.