ת"א 45576-06-17

תקציר

פסק הדין בתיק זה נסוב סביב מחלוקת בין מספר תובעים לנתבעים בנוגע להסכם פיתוח. התובעים, הכוללים אגודה שיתופית וחברים בודדים במושב, הגישו תביעה נגד הנתבעים, העוסקים בפיתוח נדל"ן, בגין אי מילוי התחייבויותיהם על פי הסכם. ההסכם, שנחתם בשנת 1996, העביר את הזכויות בקרקע לנתבעים לצורך פיתוח, עם הוראות המזכות את חברי המושב לקבל דירות או תשלומים במזומן. בתחילה בחרו חלק מחברי המושב להתקשר בעסקת קומבינציה, אך עם הזמן פרשו רובם והותירו רק את התובעים. הנתבעים הגישו בקשה לחייב את התובעים להפקיד ערבות, תוך שהם מציינים את מצוקתם הכלכלית של התובעים ומטילים ספק בסיכויי הצלחת התביעה. בית המשפט בחן את הבקשה לפי חוק החברות ותקנות סדר הדין האזרחי, בהתחשב במצבם הכלכלי של התובעים, בנסיבות המקרה ובסיכויי התביעה. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו די הצורך את יציבותם הכלכלית, במיוחד נוכח יתרת החוב שחבה התובעת 1. אמנם נסיבות המקרה לא הצדיקו חיוב תובע 1 בערבות, אך בית המשפט נקט זהירות בהערכת מצבם הכלכלי של התובעים האחרים (5-2) וסיכויי הצלחת תביעתם. בית המשפט הגיע למסקנה כי סיכויי התביעה אינם גבוהים או קלושים במיוחד, אך לכאורה קמה לתובעים עילת תביעה. לפיכך, נדחתה הבקשה לחייב את התובעים 2-5 להפקיד ערבות, והנתבעים חויבו לשאת בהוצאותיהם. עם זאת, התובע 1 נדרש להפקיד ערבות בתוך 30 יום, כאשר הסכום נקבע על 50,000 ₪. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ונמסרה מאוחר יותר.