ת"א 210908/02

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך על החזקה בכמה חלקות קרקע ומבנים עליהן בין אחים ובני משפחותיהם. ילדיו של פנחס בגדדישווילי, שנפטר בשנת 2002, תבעו את דודם בנימין ודודתם תמר, בטענה לזכות חזקה של 1/3 בקרקע הידועה כמגרשים 85, 95, וחלקים מחלקות 84 ו-86 בגוש 7229, הממוקם ברחוב הירקון 5 בתל אביב, שסביהם התיישבו בהם בשנת 1947. התובעים טענו כי בנימין התנכר לזכויותיהם והתייחס אליהם כפולשים, מה שאילץ אותם להדיר עצמם מהקרקע. מנגד, בנימין ותמר הכחישו את טענות התובעים וטענו כי פנחס עזב את הארץ עם נישואיו וחזר אליה רק לאחר שהתגרש ולאחר שריצה עונש מאסר. עוד טענו כי לא הודיעו לאחותם רחל על ההליכים המשפטיים הנוגעים לקרקע. רחל, בתביעתה שכנגד, תבעה את זכויותיה בקרקע, וציינה כי היא מבקרת את אחיה באופן קבוע וכי בנימין הסתיר ממנה את המידע. עיקר הטענות היו בנוגע להגדרתו והיקפו של הסדר שהושג בשנת 1991 בין עיריית תל אביב, בנימין ותמר, בנוגע לזכויות בקרקע. בית המשפט קבע כי בנימין ראה עצמו אחראי על ענייני המשפחה וניסה להבטיח זכויות במקרקעין עבור המשפחה. עוד נקבע כי הסדר הפשרה העניק מעמד של דייר מוגן לכל צאצאי המתיישבים המקוריים של הקרקע, אסתר ואברהם בגדדשווילי, לרבות התובעים ורחל. עם זאת, מאחר שהתובעים לא התגוררו במקרקעין עם אביהם לפחות חצי שנה לפני מותו, הם לא היו זכאים לחזקה בפועל בקרקע. בית המשפט החליט כי בנימין ואשתו יקבלו 34% מפירות הפיצוי ואילו 66% הנותרים יחולקו שווה בשווה בין התובעות, רחל ותמר. כמו כן הונחה בנימין לדווח לתובעים על כל פעולה הנוגעת להסדר הפשרה, תמר ורחל, ונחשב כנאמן בכל הנוגע לזכויותיהם של האחרונים. תביעתם של התובעים התקבלה באופן חלקי, ובנימין ותמר חויבו לשלם לתובעים ולרחל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.