תמ"ש 25750/09

תקציר

פסק דין זה עוסק בארבע תביעות הנובעות מפרידה של בני זוג שערכו טקס נישואין רפורמי והולידו שני ילדים משותפים. ארבע התביעות הן למשמורת על הקטינים, מזונות האישה והקטינים, חלוקת רכוש וענייני רכוש נוספים. האישה טענה במקור לזכויות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, אך בהמשך תיקנה את תביעתה כך שתהיה לפי חוק השיתוף. השופטת פוסקת לטובתה בנקודה זו, וקובעת כי הצדדים הם "ידועים בציבור" וכי דיני השיתוף חלים על נכסיהם, הפרטיים והעסקיים כאחד. משמעות הדבר היא כי כל הנכסים שנצברו במהלך חייהם המשותפים נחשבים בבעלות משותפת. לאחר מכן דן השופט בסוגיית המוניטין או נכסי הקריירה, תוך הבחנה בין מוניטין עסקי למוניטין אישי. בעוד מוניטין עסקי יכול להתחלק באופן שווה, מוניטין אישי הוא מסובך יותר כפי שהוא טבוע הפרט. השופט מציין כי כל הערכה של נכסי הקריירה של הגבר חייבת לקחת בחשבון את ההטבות שהאישה קיבלה מחייהם המשותפים, ולהיפך. למרות שהאישה מבקשת מזונות משקמים, השופט דוחה זאת בשל העובדה שהיא יוצאת מהקשר עם נכסים יקרי ערך ויש לה פוטנציאל השתכרות. בהתייחס לתביעת הרכוש הנוספת, השופט מורה על פירוק מיידי של השיתוף בבית אך דוחה את התביעה לפירוק השיתוף במניות החברה, שכן אין שיתוף בהן. השופטת מתייחסת גם לתביעה לדמי שימוש נאותים, ומקבלת את טענת הגבר כי האישה אינה יכולה לתבוע שכר טרחה זה בשם החברה. באשר לתביעת המזונות, השופטת קובעת כי על שני ההורים לפרנס את ילדיהם הקטינים על פי גישת "כל המקורות". צרכיהם הבסיסיים של הילדים, שהגבר אחראי להם באופן מוחלט, נאמדים בכ-2,200 ש"ח לחודש, בעוד שסך צרכיהם נאמד בכ-12,000 עד 16,000 ש"ח בחודש. הגבר חויב לשלם 8,000 שקל בחודש עבור מזונות באמצעות האישה, שהיא המטפלת העיקרית. לבסוף, נדונה תביעת המשמורת. השופט מצדד באישה, ומעניק לה משמורת מלאה וזכויות ביקור בהתאם להמלצת תסקיר של עובדת סוציאלית. השופטת מדגישה כי החלטה זו מבוססת על התקשורת הלקויה הקיימת כיום בין ההורים ועל היחסים המתוחים בין הגבר לאחד הילדים. בהסכמת שני הצדדים, העובד הסוציאלי מוסמך לשנות את הסדרי הראייה. פסק הדין מסוכם, ומתוארות ההוראות האופרטיביות לכל תביעה. פסק הדין נחתם בקביעה כי לא יהיה צו להוצאות וצוין מועד פסק הדין.