ע"א 3741/23

תקציר

הערעור, ת"א 63951-06-20, מבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בראשות השופט יונתן אברהם, אשר דחה על הסף את תביעת המערערים משורה של טעמים. התביעה, שהוגדרה על ידי בית המשפט כסדרתית ומטרידה, ביקשה סעדים שונים שפורטו בפסק דין ארוך. היא נדחתה בין היתר בנימוקים של חסינות שיפוטית, חוסר סמכות, ניצול לרעה של הליכי משפט והתיישנות. המערערים, לאחר שהגישו תביעות רבות שלא צלחו בבתי המשפט השונים, הוסיפו את השופטים שפסקו נגדם כנתבעים, בטענה לשחיתות שיפוטית. בית המשפט המחוזי, בפסק דין מנומק, אישר את הדחייה והטיל הוצאות על המערערים. משלא הסתפקו, ערערו המערערים לבית המשפט העליון. עם זאת, בית המשפט העליון, לאחר עיון חוזר, החליט לדחות את הערעור ללא תגובה או שימוע, בנימוק של חוסר ערך בערעור והצורך בשימוש יעיל במשאבי השיפוט הציבוריים. בית המשפט מצא את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב ולא ראה עילה להתערב, תוך ציון הנסיבות החריגות של המקרה. לפיכך, הערעור נדחה על הסף, והמערערים חויבו בהוצאות נוספות.