הפ"ב 43825-09-18

תקציר

פסק הדין מקבל באופן חלקי את הבקשה לסעד זמני. על פי פסק הדין, טענותיו של המבקש בדבר בעלותו הנטענת במניות וסיבת פיטוריו מעוררות שאלות כבדות משקל ולא ניתן לראות בהן טענות סרק. עם זאת, היעדר כתב תביעה מקשה על הערכת עילת התביעה של המבקש, וכפועל יוצא מכך על הבקשה לסעד זמני. באשר למאזן הנוחות, ביקש המבקש שני סעדים זמניים. הראשון נגע להתנהלות החברה, לרבות איסור על המשיבים להעלות את שכרם, שימוש בכספי החברה לצורך הליכים משפטיים וביצוע עסקאות מעל 20,000 ₪ ללא אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. בית המשפט דחה בקשה זו, שכן הדבר יפגע מאוד בתפקוד השוטף של החברה ויקבל למעשה את עמדת המבקש בסכסוך. טענותיו של המבקש בדבר מעמדו כבעל מניות והברחה לכאורה של כספי החברה לא הוכחו דיים. הבקשה השנייה נגעה לציוד האישי של המבקש שנמסר לחברה. בית המשפט נעתר לבקשה בחלקה, ואסר על המשיבים להשתמש בציוד עד למתן פסק בורר. ההתחייבות העצמית שניתנה על ידי המבקש תבטיח את נזקי המשיבים. הבקשות להחזרת הציוד ולתשלום החודשי נדחו, שכן הן לא עלו בקנה אחד עם מטרת הסעדים הזמניים. לסיכום, הבקשות לסעד זמני נדחו ברובן, למעט צו המניעה בדבר שימוש בציוד של המבקש. בפסק הדין הודגש כי הוצאות הבקשה יישקלו בהליך העיקרי. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 8.11.2018.