ע"א 4942/20

תקציר

הוריו של ש', ילד יליד 2010 עם תסמונת גנטית קשה, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעתם להולדה שלא כדין נגד המשיבים. בית המשפט המחוזי קבע כי התביעה התיישנה והוגשה מחוץ לזמן. עתה מבקשים המערערים לתקן את הודעת הערעור שלהם, ומבקשים להוסיף עילות משפטיות הנוגעות לתקופת ההתיישנות. המשיבים מתנגדים לבקשה, בטענה כי היא מרחיבה את המסגרת העובדתית וכי התיקונים המבוקשים חורגים מהטענות שהובאו בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט, בהפעילו את סמכותו לפי תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, נוקט בדרך כלל גישה ליברלית לבקשות תיקון בשלב מקדמי זה. היא מתירה להוסיף נימוקים משפטיים להודעת הערעור, ובלבד שהם נובעים מהתשתית העובדתית שנקבעה כדין. במקרה דנן, מבקשים המערערים להוסיף טענה בדבר תחולתו של סעיף 7 לחוק ההתיישנות, הדורש הוכחת התנהגות בלתי הולמת של המשיב במניעת הגשת התביעה במועד. טענה זו חורגת באופן משמעותי ממתווה בית המשפט המחוזי ואינה מותרת. עם זאת, בית המשפט מתיר להוסיף טענה הנוגעת לכללים המנחים לקביעת עיתוי תקופת ההתיישנות, שכן היא מחדדת את הדיון מבלי להרחיב את התשתית העובדתית. על המערערים להגיש הודעת ערעור מתוקנת המשקפת החלטה זו עד ליום 28.1.2021, בצירוף סיכומיהם. סיכומי המשיבים והמערערים אמורים להתקבל ביום 5.4.2021 וביום 28.4.2021, בהתאמה. בית המשפט אינו פוסק הוצאות, בהתחשב בשלב המקדמי של הבקשה ובקבלה החלקית של הבקשה.