ע"פ 2281/09

תקציר

ערעורו של המערער, שהורשע בחטיפה ובמעשה מגונה ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל, עבודות שירות וקנס, נדחה. עם זאת, ערעורו של המשיב מתקבל בחלקו, והמערער מורשע בעבירה המושלמת של מעשה מגונה. בית המשפט מקבל גם את ערעורו של המשיב על גזר הדין ומחמיר את עונשו של המערער ל-12 חודשים, מתוכם שישה חודשי עבודות שירות ויתרת מאסר על תנאי. מהעובדות עולה כי המערער, שעבד בבית משפט השלום, פיתה את המתלוננת להגיע למשרדו בתואנות שווא ולאחר מכן ביצע בה את המעשה המגונה ללא הסכמתה. למרות שדלת המשרד לא הייתה נעולה, התנהגותו של המערער היוותה מעשה מגונה. בית המשפט מדגיש כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנות ועובדות, ואין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות כזו. הראיות תומכות במסקנה כי המתלוננת לא הסכימה למעשיו של המערער ואף ניסתה לעזוב את המשרד. לפיכך, הערעור על ההרשעה בעבירת מעשה מגונה מתקבל, והמערער מורשע בעבירה המושלמת, ולא רק בניסיון.