בש"פ 8396/12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על מעצרו של המערער. חוק המעצרים מחייב את בית המשפט לשקול חלופות מעצר פחות מגבילות, כגון שחרור בערבות, כאשר מוצגות ראיות לכאורה ועילות מעצר. בעוד עקרון השחרור בערבות מבוסס על אמון בית המשפט בנאשם, אמון זה זהיר, ובית המשפט רשאי להורות על מעצר חוזר אם הנאשם מפר את תנאי שחרורו. בית המשפט מצא כי המערער לא רק הפר את האמון שניתן בו אלא גם הפגין זלזול בבית המשפט, בהפרותיו הסדרתיות ובמצגי השווא. כמו כן, יש בהתנהלותו סכנה המצדיקה את המשך מעצרו. לבית המשפט יש גם סמכות להורות על חילוט ערבות אם הנאשם מפר את תנאי שחרורו. במקרה זה קבע בית המשפט כי חילוט חלקי בסך 75,000 ₪ הוא ראוי, למרות טענות המערער כי אין לאכוף אותו עד לסיום ההליך הפלילי הנלווה וכי הסכום מופרז. בית המשפט הדגיש כי להפרת תנאי השחרור יש השלכות והיא מהווה גורם מרתיע, ולא הייתה הצדקה להתערבות בהחלטה. משמעות דחיית ערעור זה היא קיום החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצרו של המערער וחילוטו בערבות.