ע"א 426/63

תקציר

המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעה נגד אליעזר זינגר, מרכבים בע"מ וחסנה, חברה לביטוח לישראל בע"מ להשבת תשלומי הפנסיה ששולמו לעובד מרכבים בע"מ שנפגע בתאונה שנגרמה כתוצאה מרשלנות של זינגר בעת שנהג במשאית חברה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והמכון ערער על ההחלטה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי זכותו של המוסד לתבוע פיצויים מצד שלישי מוגבלת על ידי סעיף 62 המתוקן לפקודת הנזיקין האזרחית, הקובע כי הזכות לא תקום אם הצד השלישי הוא "מעביד" כהגדרתו בפקודה. זינגר נחשב "עובד" על פי הפקודה מאחר שהיה תחת פיקוחה של חברת מרכבים בע"מ בעת התאונה, ולכן המכון אינו יכול לתבוע פיצויים ממנו או מהמשיבים האחרים. עוד הדגיש בית הדין כי הגורם המכריע בקביעת מצב העבודה הוא פיקוח או בקרה על עבודת העובד, ולא תיאור מערכת היחסים או צורת תשלום השכר על ידי העובד או המעביד. כמו כן, עובד יכול לשמש בו זמנית שני אדונים, מעסיק כללי ומעסיק מיוחד, ובמקרים כאלה, המעביד בעל השליטה המלאה על מעשי העובד נושא באחריות לכל נזק שייגרם. במקרה זה, זינגר, שעבד בדרך כלל כחשמלאי, היה בשליטתה המלאה של חברת מרכבים בע"מ בעת שנהג במשאית, מה שהפך אותו ל"עובד" של החברה באותה תקופה. לבסוף, בית המשפט הבהיר כי המכון אינו יכול לתבוע צד שלישי מזיק אלא אם הוכח כי הצד אינו עובד של המעסיק האחראי לנזק. הערעור נדחה, והמכון חויב לשלם הוצאות בגין הערעור.