בש"פ 5102/21

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לבקשתו של עצור לחופשה מפוקחת, שנדחתה על ידי בית המשפט. העצור, שהורשע בעבירות חמורות, בהן עבירות נשק וסיוע לרצח, ממתין כעת לסיום משפטו וצפוי לעונש מאסר ממושך. החלטת בית המשפט מתבססת על שני טעמים מרכזיים: חזקת מסוכנותו של העציר, כפי שהיא נתמכת בעבירות קודמות שביצע, והסיכון המשמעותי להימלט מן הדין. השופט קובע כי חומרת העבירות, לצד חוסר החשש של הנחקר כלפי מערכת אכיפת החוק - כפי שהוכח בניסיונותיו לשבש את החקירה - מהווים סכנה ברורה ומיידית לחברה. יתר על כן, רצונו של הנחקר להשתתף באירוע משפחתי והקושי הפוטנציאלי לפקח עליו באירוע זה, יחד עם עונש המאסר המתקרב, תורמים לסיכון הבריחה. בנסיבות אלה, מגיע השופט למסקנה כי מקרה זה אינו נופל לקטגוריה החריגה המצדיקה את שחרורו של העצור, אלא מצדד בכלל של השארתו במעצר עד תום ההליך המשפטי. לפיכך, הערעור על מתן החופשה לעציר נדחה, והחלטת בית משפט קמא הקודם להותירו במעצר מתקבלת.