רע"א 5617/09

תקציר

בקשת רשות הערעור נובעת מסכסוך על הסכם מכר דירה משנת 2007, שהוביל לבוררות בה היה מעורב הרב משה ברנדסדרפר. לאחר מחלוקות בנוגע למימוש ההסכם, פנו המשיבים לבוררות בינואר 2008. המבקשים האשימו את הבורר במשוא פנים, וטענו כי הושפע כלכלית מהורי המשיבים. למרות שלא התייצב לדיונים מוקדמים, פסק הבורר ביום 8.2.2008 ואישר את תוקפו של ההסכם ואת התחייבויות המבקשים. המשיבים ביקשו את אישור פסק הבוררות מבית המשפט המחוזי באפריל, ואילו המבקשים ביקשו את ביטולו בחודש מאי, בטענה למשוא פנים של הבורר. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הביטול בשל שיהוי משמעותי מעבר למגבלת 45 הימים הקבועה בחוק הבוררות. המבקשים טענו כי החלטה זו אינה נכונה, וטענו כי פגרה עונתית של בתי המשפט צריכה להשהות את חישוב הזמן, לפי תקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט בחן האם תקנה 529 לתקנות אלה, המחריגה ימי הפסקה מספירה לקראת מועדים, חלה על לוחות זמנים לבוררות. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי הפגרה לא נספרת לקראת המועד האחרון להגשת המבקשים, והגשתם הוגשה במועד. לפיכך, הערעור התקבל, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, והעניין הועבר לדיון נוסף הן באישורו והן בביטולו של פסק הבוררות. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המבקשים. ההחלטה הדגישה יישום הרמוני של כללים פרוצדורליים בהקשרים אזרחיים ובוררות כדי להבטיח בהירות ועקביות בהליכים משפטיים.