ע"א 1593/11

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הערעור בשל חוסר שחר בטענות המערער. טענות המערערת בדבר התקנת מעלית רביעית ומערכת מיזוג אוויר מרכזית לא נתמכת, וכך גם הליקויים הנטענים בחוות דעתו של המהנדס. יתר על כן, המערערת לא פעלה לפי הנוהל המוסכם של יידוע החברה בדבר ליקויים כלשהם, והטענות הועלו רק בכתב התביעה. השופטת התייחסה בקצרה לסוגיית עלויות הגמר של הקומה השישית, וציינה כי נראה שהחברה התחייבה לבצע מערכת מיזוג אוויר, אך מהסכמים מאוחרים יותר בין הצדדים עולה כי הרצפה תהיה בבעלות בלעדית של המערערת ותסופק כשלד. ההסכם הסופי שיקף את הערכים הכספיים של הזכאויות של כל צד. השופט אף הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המשיבים זכאים להחזר הוצאותיהם, והורה למערערת לשלם 30,000 ₪. לבסוף, העיר השופט כי הערכת ההוצאות צריכה להיות מטופלת בדרך כלל על ידי ועדת השיפוט כדי לחסוך זמן ולהימנע מסיבוכים, והמליץ לוועדת סדר הדין האזרחי לשקול לתקן את התקנות הרלוונטיות.