ע"פ 4465/09

תקציר

הערר מתייחס לבקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה לתוספת בנייה בלתי חוקית ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. המערער הורשע בבניית תוספת של כ-31 מ"ר ללא היתר בניה, ובמקור ניתנה לו עד מרץ 2008 הריסת התוספת. מועד זה הוארך מאוחר יותר עד אפריל 2009. בחודש מרץ 2009 נדחתה בקשת המערער להארכה נוספת על ידי בית משפט קמא, ודחייה זו אושרה עם דיון מחודש באפריל 2009. עתה ערער המערער על החלטה זו לבית המשפט הגבוה לצדק. המערערת טוענת כי התקדמה במאמציה התכנוניים להכשרת עבירת הבנייה, ועל כן יש לתת לה ארכה נוספת. המשיב טוען מנגד, כי החלטת בית משפט קמא הייתה נכונה, וכי אין עילה להתערבות. בית המשפט הגבוה לצדק, לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט לדחות את הערעור. בית המשפט שב ומדגיש את העקרונות המסדירים מתן ארכות לביצוע צווי הריסה בעיר העתיקה בירושלים, תוך שימת דגש על המשמעות התכנונית, הארכיאולוגית והאדריכלית הייחודית של האזור. הארכות לצווי הריסה במקרים כאלה יינתנו רק בנסיבות חריגות, שבהן קיים סיכוי ממשי להכשיר את הבנייה בקרוב. מאחר שעבירת הבנייה של המערער כרוכה בתוספת משמעותית, והגשרתה תחייב הליכי תכנון מורכבים, אין הצדקה להארכה בשלב זה. בית המשפט מציין כי למערערת כבר ניתנה ארכה של שנה, וכי ההליך התכנוני אינו מתקדם דיו כדי להצדיק עיכוב נוסף. לפיכך, בית המשפט מקבל את החלטת בית המשפט קמא ומסרב לתת ארכה נוספת של שנה וחצי, תוך שהוא מציע דחייה קצרה בלבד כדי להיערך להריסה.