ע"א 1276/07

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך בין שתי אחוזות שכנות במושב ברק על השימוש בדרך גישה הנמצאת בתחומה של אחת האחוזות. בעלי האחוזה, הטוענים כי הכביש הוא רכושם, דורשים כי האחוזה השכנה תפסיק להשתמש בכביש. בית המשפט בחן האם לעיזבון השכן יש זכות שימוש בדרך על סמך הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים. נמצא כי דרך הגישה שימשה את האחוזה השכנה ברשות הבעלים, ועל כן הם לא רכשו זכות הנאה בדרך כפי שטענו. הרשות להשתמש בכביש ניתנה על ידי הבעלים הקודמים ולא חייבה את הבעלים החדשים שרכשו את הנכס מאוחר יותר, ולכן לאחוזה השכנה אין זכות להמשיך ולהשתמש בכביש. בית המשפט אף ביקר במקום ומצא כי לאחוזה השכנה יש דרך גישה חלופית לרכושם. למרות שרוב השופטים הסכימו עם מסקנה זו ודחו את הערעור, סברה השופטת נחמה מוניז כי יש לאפשר למערערים להשתמש בכביש. השופט מוניז טען כי למערערים זכות בכביש משום שהם משתמשים בו שנים רבות בהסכמת הבעלים הקודמים וועד המושב, ואף תרמו לסלילה. יתר על כן, השופט מוניז סבר כי לא יהיה זה צודק לבטל את ההיתר לשימוש בכביש בשלב זה, במיוחד בהתחשב בכך שהמשיבים, הבעלים הנוכחיים, היו מודעים לשימוש זה בעת רכישת הנכס. השופט מוניז הציע כי על המשיבים לשאת בהוצאות ההתדיינות המשפטית, שהסתכמו ב-20,000 ₪ כולל מע"מ. הנשיא מנחם בן דוד והשופט אברהם אברהם חלקו על השופט מוניז וטענו כי למערערים אין זכות להשתמש בכביש וכי יש לדחות את הערעור. בסופו של דבר, הערעור נדחה ברוב קולות, והמערערים חויבו לשלם למשיבים 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הוצאות ההתדיינות המשפטית.