ע"א 3592/98

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הערעור שהגישו המערערים, אשר טענו כי קיים הסכם בלעדי עם המשיב להפצת מוצרי הבשר של האחרונה. השופטת הסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא היה הסכם סחר מחייב בין המשיבה לבין המערערים. נמצא כי המכתב ששלח המשיב למערערים ובו הביע התלכדות אינטרסים היה הצהרת כוונות ולא הסכם הפצה או סוכנות בלעדי. התנהלותם של שני הצדדים הראתה כי אין בכוונתם להיכנס למערכת יחסים מחייבת מבחינה משפטית, שכן שניהם המשיכו לממש את חירותם לפעול בנפרד. בנוסף, המערערים לא הוכיחו כי נגרמו להם נזקים כלשהם כתוצאה מביטול כל חוזה נטען, שכן רכישותיהם מהמשיבה הלכו ופחתו לפני ההפרה הנטענת. גם חוות הדעת של מנהל החשבונות שהציגו המערערים נמצאה בלתי מספקת. דחיית הערעור טומנת בחובה גם את חובת המערערים לכיסוי הוצאות המשיב, בסך 10,000 ₪.