בש"פ 4194/18

תקציר

בית המשפט בחן האם יש להתייחס לטענות המערער בדבר עיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74 או סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף 74 מאפשר ערעור כאשר החומר נמצא בשליטת התביעה במהלך ההליכים המתמשכים, ואילו סעיף 108 בדרך כלל אינו מאפשר ערעור והוא מתאים יותר כאשר חשיפת חומר עלולה לפגוע בזכויות צד שלישי, כמו פרטיות עדים. כאן, בקשתו של המערער הייתה כרוכה בעיון בתיק נוסף שאינו קשור למשפטו הראשוני והיו לו השלכות פוטנציאליות על פרטיותם של צדדים שלישיים, לרבות קטינים שהעידו בעניינו. בית המשפט הגיע למסקנה כי היה על המערער להשתמש בסעיף 108 כפרוצדורה, שכן החומר המבוקש לא היה קשור ישירות לעניינו המתמשך וכלל מידע רגיש. למרות זאת, המשיך בית המשפט לדון בערעור לגופו, נוכח פיקוחו של בית המשפט המחוזי והיעדר התנגדות המדינה. בהערכת הרלוונטיות של החומר החליט בית המשפט שלא לחשוף אותו, בקובעו כי המידע המבוקש אינו מספק תובנות חדשות ונכשל במבחני הרלוונטיות. יתר על כן, החשש לפרטיותם ולשלומם הנפשי של קטינים, לצד שיבוש אפשרי של הליכי ההליכים, גברו על טענות המערער. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור, תוך שהוא מקבל את החלטת בית המשפט המחוזי ומדגיש את חשיבות ההגנה על פרטיות צד שלישי על פני אסטרטגיות הגנה ספקולטיביות.