ב"ל 3791-11-15

תקציר

התובעת, שהייתה גרושה מהמנוחה, טענה כי היא ידועה בציבור שלו ותבעה גמלת שאירים מהמוסד לביטוח הנתבע לאחר מותו. הנתבעת דחתה את טענתה, והצדדים הביאו את העניין לבית המשפט. השופט פסק נגד התובעת וקבע כי היא לא עמדה בקריטריונים להיחשב כידועה בציבור. אכן, התובעת לא הצליחה להוכיח כי היא והמנוח חיו יחד לאחר גירושיהם, כנדרש בחוק. השופטת ציינה כי עדותה של התובעת אינה אמינה בשל חוסר עקביות עם הצהרות קודמות שהשמיעה לצורך קבלת הטבות. יתר על כן, הראיות, לרבות מסמכים ועדויות עדים, לא תמכו בטענתה לחיים משותפים. הסכם הגירושין בין התובעת למנוח, בו צוין במפורש כי המנוח אינו מתגורר בדירה המשותפת, היווה אף הוא נקודה כנגד טענת התובעת. בסיכומו של דבר, הגיעה השופטת למסקנה כי התובעת והמנוחה לא מילאו אחר דרישות הידועים בציבור וכי תביעתה לקבלת הטבות אינה תקפה. התובעת חויבה בהוצאות הנתבעת, בסך 3,500 ₪, והשופט העניק לה זכות ערעור בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.