רע"פ 4244/19

תקציר

אדם הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על שני פסקי דין הקשורים לתקיפת שוטרים והרשעתו לאחר מכן. בגזר הדין הראשון, מיום 5 בנובמבר 2018, הוא הורשע בתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. גזר הדין השני, מיום 27 בינואר 2019, אישר את ההרשעה וגזר עליו חודש ויום מאסר בפועל, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי. המבקש טען כי הופעלה נגדו אלימות משטרתית ואכיפה בררנית, והעיכוב בהגשת כתב האישום ותיקוניו פגע בהגנתו. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו וקבע כי פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר מנומק היטב ומבוסס על ראיות מהימנות. כמו כן, נקבע כי המבקש לא הוכיח די הצורך כיצד השיהוי בהגשת כתב האישום גרם לפגיעה מוחשית בהגנתו או השפיע באופן משמעותי על חייו. נסיבות המקרה לא הצדיקו את ביטול כתב האישום או הקלה נוספת בעונש, מה גם שהמבקש תרם לשיהוי בכך שנעדר מהארץ ונעדר מהדיונים. החלטת בית המשפט המחוזי הייתה סופית, והובילה את המבקש להגיש בקשת רשות ערעור בערכאה הנוכחית, שגם היא נדחתה. הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר התיישנה.