בש"א 11005/09

תקציר

בפני בית המשפט מוצגות ארבע בקשות דומות לאישור תביעות ייצוגיות נגד בנקים רבים. המהות של כל תביעה היא שהבנקים תיאמו את המדיניות שלהם לגבי שיעורי העמלות, ולמעשה פעלו כקרטל והגבילו את התחרות, מה שהביא לכך שהלקוחות שילמו עמלות גבוהות יותר. התובעים מבקשים לאחד את הבקשות לתובענה ייצוגית אחת, בטענה כי הן מעוררות שאלות משותפות של משפט ועובדה, וכי לקבוצות אותן הם מייצגים קיימת חפיפה חלקית. הנתבעים טוענים כי קיימים הבדלים מהותיים בין התביעות. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הבקשות אכן דומות מאוד, אם לא זהות, בטענותיהן המשפטיות ובעובדותיהן. התביעה היחידה שניתן היה להגיש על סמך החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, שפורסמה ב-2009, היא קוסטרינסקי, אך גם התביעות האחרות מתייחסות להחלטה זו והתקופה הרלוונטית של התנהגות אנטי-תחרותית לכאורה נמשכת עד לשנות ה-90. אמנם קיימת חפיפה חלקית בין קבוצות התובעים, אך בית המשפט מדגיש כי חברי הקבוצות החופפות לא יקבלו פיצוי יותר מפעם אחת. בית המשפט פוסק לטובת התובעים, מאחד את הבקשות לתביעה ייצוגית אחת, ופוסק הוצאות משותפות ומספר הוצאות בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ לנתבעים בגין כל בקשה שנמחקה.