עת"מ 55231-05-15

תקציר

השופט קבע כי יש מקום לחייב את העותרים בהוצאות לטובת אוצר המדינה. העותרים ביקשו צו מניעה זמני וסעד דחוף ללא הצדקה, המהווים שימוש לא ראוי בהליך והארכה מיותרת של הדיון. הבקשה לצו מניעה זמני לא הייתה מוצדקת במקרה זה משום שלא שמרה על הסטטוס קוו ולא היה צורך מיידי בה, מה גם שהעתירה עצמה לא הצדיקה את דחיפות העניין. השופטת הדגישה כי אין מדובר בהכרעה לגופו של עניין, שתידון בהליך העיקרי. הם גם הגדירו את הבקשה באופן פסול כ"דחופה", דבר שהוביל להקצאה לא יעילה של משאבים שיפוטיים ולעומס מיותר על מערכת המשפט. דחיפות מיותרת זו הקשתה גם על ניהול יעיל של הזמן השיפוטי המוגבל. כתוצאה מכך קבע השופט כי העותרת תישא בהוצאות בסך 4,000 ₪ לטובת אוצר המדינה, וההליך העיקרי ייקבע בהמשך. ההחלטה נמסרה לעורכי הדין של הצדדים.