בג"צ 758/88
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לעתירות שהגישו אנשים המזוהים כ"יהודים משיחיים" נגד סירובו של שר הפנים להעניק להם אשרות עולה מכוח חוק השבות או רישיונות לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל. בית המשפט איחד את העתירות, והתמקד במיוחד בתיק ברספורד, שנדון בעבר. הסוגיה המרכזית נסובה סביב השאלה האם "יהודים משיחיים", המאמינים בישוע כמשיח, נחשבים לבני דת אחרת, דבר שיפסול אותם מלהיות מוכרים כיהודים על פי חוק השבות. בית המשפט בחן מבחנים שונים לקביעת מעמד דתי, לרבות פרספקטיבות תיאולוגיות, היסטוריות וחילוניות-ליברליות, והגיע למסקנה כי האמונה בישוע כמשיח מציבה אנשים מחוץ לאמונה היהודית כפי שהיא מובנת מתורת השבות. בנוסף, נדונו העתירות לתושבות קבע, ובית המשפט לא מצא פגם בשיקול הדעת הרחב של השר, שהופעל באופן עקבי ללא אפליה נגד "יהודים משיחיים". טענת האפליה בהשוואה למקרה מרלו נדחתה, שכן מדובר בנסיבות ייחודיות בהן אשרות הגירה הוענקו בעבר ולאחר מכן בוטלו. בית המשפט אישר כי הפטור מחובת ההנמקה בהחלטות הגירה אינו מגביל את הביקורת השיפוטית אלא מציב מכשולים מעשיים בפני העותרים להוכיח שיקול דעת פסול. בסופו של דבר, העתירות נדחו, תוך מתן הנחיות לבקשות עתידיות פוטנציאליות בתנאים ספציפיים. פסק הדין מדגיש את הפרדת האמונה והפעילות מבחינת השתייכות דתית ושומר על סמכותו של שר הפנים במסגרות משפטיות ומנהליות שנקבעו.
חקיקה מקושרת
בג"צ 758/88 ריצ'רד קנדל נ' שר הפנים, עליון (3.9.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.