ה"פ 994/00

תקציר

פסק הדין מתאר יישוב סכסוך בין שתי שותפויות שפורקו לבין חבריהן לשעבר. נקודת המחלוקת העיקרית סובבת סביב הערך העודף של המוניטין של השותפויות, ובפרט היכולת של הפירמות למשוך לקוחות מעבר למוניטין האישי של שותפיהן. בית המשפט קובע כי שווי המוניטין העודף של השותפות המפורקת הוא זניח, נאמד בכ-130,000 ₪, ואינו יכול להצדיק את החלת שיטת חמשת המכפילים. בהתייחסו לשאלה האם רפאל, שותף לשעבר, נטל חלק מהמוניטין של השותפות עם פירוקה, מוצא בית המשפט ראיות מספיקות לכך. בית המשפט בוחן קריטריונים שונים, לרבות שימוש בשם השותפות, כתובת, מספרי טלפון, תיקי לקוחות והעסקת עובדים. מהראיות עולה כי מעשיו של רפאל לאחר הפירוק מצביעים על כך שהוא אכן לקח עמו חלק מהמוניטין. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את מסקנתו של כונס הנכסים כי מעשיו של רפאל שונים מאלה של שותפיו לשעבר. כונס הנכסים הגיש בקשה להורות לחייב את יתר השותפים לשעבר לשלם סכום נכבד לקופת הכינוס שיועדה לרפאל. עם זאת, בית המשפט דוחה בקשה זו ובמקום זאת מורה לרפאל לשלם הוצאות משפט לשותפיו לשעבר. ההחלטה נמסרת שלא בנוכחות הצדדים ומלווה בהערה המפרטת את המועד ואת דרכי התקשורת לקבלת פסק הדין המלא.