ת"א 71579-03-23

תקציר

לרכבו של התובע נגרם נזק חמור בתאונה הנטענת והוא תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים, אשר נדחו בטענה לחשד להונאת ביטוח. הנתבע טען כי התובע מסר מידע כוזב על התאונה והסתיר עובדות, ולכן יש לדחות את התביעה לפי חוק חוזה ביטוח. בית המשפט בחן את הראיות הפיזיות ולא מצא כי לרכבו של התובע נגרם נזק כה משמעותי מבלי לגרום לדחיפה משמעותית לרכב החונה בו פגע לכאורה. בנוסף, זוהו סתירות בגרסאות התובע לאירועים, לרבות מטרת נסיעתו, התקשורת עם אחיו וקיומם של עדים. גם בעל הרכב החונה, שנקרא כעד, מסר הצהרות סותרות לגבי מצב רכבו וחילופי הפרטים עם התובע. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, בקובעו כי התובעת לא הצליחה להוכיח קיומה של "תביעת ביטוח" בשל סתירות אלה והיעדר ראיות תומכות. מאחר שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.