ת"א 22366-07-14

תקציר

השופט במקרה זה קבע כי טענת התובעים נגד הקבלן בגין ליקויי דירה ואיחור במסירה מוצדקת בחלקה. השופט מינה מומחה שאישר חלק מטענות התובעים והעריך את עלות התיקון. השופט קיבל את חוות דעתו של המומחה, שקבע כי רבים מהליקויים הנטענים אכן קיימים ויש לתקנם. השופט פסק גם לטובת תביעת התובעים לפיצויי עוגמת נפש עקב ליקויים אלה ואיחור במסירה. טענת הקבלן כי אין להכיר בליקויים משום שלא צוינו כולם בהודעה הראשונית נדחתה, שכן השופט שקל את הליקויים שדווחו תוך זמן סביר, וגם הקבלן בדק אותם לגופם. עוד קבע השופט כי הקבלן איבד את זכותו לתקן את הליקויים בעצמו בשל הכחשתו את רובם, ואי היענות לבקשת התובעים לתיקונים. לגבי ליקויים ספציפיים, השופט הורה לקבלן לשלם עבור התקנת מנגנון בריחים ארבע-כיווני לדלת הכניסה, שכן הוא אינו שווה ערך לדרישת התקן. עם זאת, השופט לא אישר פיצוי בגין ליקויים אחרים לכאורה, לרבות פתיחה מלאה של דלת הכניסה, אדן חלון המטבח ומעקה מרפסת הסלון, שכן הם נחשבו טריוויאליים או לא נתמכים בראיות מספיקות. השופטת הסכימה עם הערכת המומחה כי יש לתקן חלק מהליקויים, לרבות דלתות הסלון למרפסת, תפר ההפרדה הגמיש וחלון חדר הרחצה הראשי, והוסיפה עלויות אלו לאומדן התיקון של המומחה. מנגד, דחתה השופטת את טענות התובעים בנוגע לאוורור המזווה, מחבוא הכביסה ופינת המקלחת, שכן אלה לא היו מוצדקות. השופט פסק סך של 20,778 שקל בגין ליקויים, בהם מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית. השופטת קיבלה גם את תביעת התובעים בגין איחור במסירה, ופסקה 9,809 שקל בגין 93 ימי איחור, ו-5,000 שקל נוספים בגין פיצויי עוגמת נפש. בסך הכל חויב הקבלן לשלם לתובעים 35,586 שקל, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 ₪. השופט ציין כי הוצאות המשפט לא יכוסו במלואן בשל הסכום הנמוך יותר שנפסק בהשוואה לתביעה, ומשום שהתובעים האריכו את ההליך.