ת"א 15740-09-22

תקציר

**ניתוח משפטי: פסילת חוות דעת מומחה ומינוי מומחה נוסף** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשת התובעת לפסילת חוות דעתה של מומחית בית המשפט בתחום הראומטולוגיה, פרופ' לידר, ולחילופין למינוי מומחה נוסף. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. ניתוח זה יתמקד בעקרונות המשפטיים הרלוונטיים לפסילת חוות דעת מומחה ומינוי מומחה נוסף, תוך התייחסות לטענות הצדדים ולהחלטת בית המשפט. **רקע עובדתי** התובעת נפגעה בתאונת דרכים וטוענת לנזקי גוף. בית המשפט מינה מומחים רפואיים: ד"ר חמאווי (אורתופדיה) ופרופ' לידר (ראומטולוגיה). ד"ר חמאווי קבע כי לא נותרה לתובעת נכות אורתופדית צמיתה. פרופ' לידר קבע כי נותרה לתובעת נכות בשיעור 2.5% בגין פיברומיאלגיה. לאחר קבלת חוות הדעת, התובעת ביקשה לזמן את פרופ' לידר לחקירה. ניתנה החלטה המאפשרת שליחת שאלות הבהרה, וצורפו מסמכים רפואיים עדכניים. בתשובתה, פרופ' לידר ציינה כי אינה יכולה לבחון מהימנות תלונות סובייקטיביות, אך העריכה כי אם בית המשפט יתרשם שהתלונות אמינות, שיעור הנכות עשוי לעלות ל-5%. בדיון הוכחות נחקרה פרופ' לידר. במהלך החקירה, עלתה אפשרות ביצוע בדיקת fMRI לאימות תלונות סובייקטיביות. בית המשפט התיר לתובעת לערוך בדיקה זו על חשבונה, וקבע שהתוצאות יישלחו למומחית להערכה מחודשת. מאוחר יותר, התברר לתובעת כי עלות הבדיקה גבוהה, והמומחית השיבה כי הבדיקה אינה כלי אבחוני קליני שגרתי ואינה כלולה בהערכה המקובלת לפיברומיאלגיה. בסופו של דבר, הבדיקה לא בוצעה. **טענות התובעת** התובעת טוענת כי חוות דעתה של פרופ' לידר צריכה להיפסל, או לחילופין, יש למנות מומחה נוסף. נימוקיה העיקריים: * **גישה חשדנית וחוסר אמון:** המומחית הפגינה בחקירתה גישה חשדנית כלפי מטופלים בהליכים משפטיים, במיוחד חולי פיברומיאלגיה. * **טעות בנוגע לבדיקת fMRI:** המומחית היא זו שהציעה את הבדיקה, אך לאחר מכן טענה שאינה אבחנתית לקביעת שיעור הנכות, למרות שטענה קודם לכן שהיא עשויה לאשש תלונות סובייקטיביות. * **סטנדרט אובייקטיביות:** מומחה בית המשפט מחויב לאובייקטיביות מירבית, ויש לפסול חוות דעת במקרים שבהם המומחה פעל בחוסר תום לב או כאשר עלול להיגרם עיוות דין. **טענות הנתבעת** הנתבעת מתנגדת לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה נוסף. טענותיה העיקריות: * **היעדר עילה לפסילה:** התובעת אינה מרוצה מקביעות המומחית, והטענה בדבר בדיקת ה-fMRI היא "תירוץ" שאין בו הצדקה לפסילה. * **מקצועיות ועקביות:** פרופ' לידר פעלה במקצועיות ועדותה הייתה עקבית. העובדה שלא אימצה את כל התלונות הסובייקטיביות אינה מצדיקה פסילה, שכן אבחון פיברומיאלגיה תלוי באמינות המטופל ובבחינה מקצועית. * **בדיקת fMRI הייתה "למעלה מן הצורך":** המומחית עמדה על חוות דעתה ללא קשר לבדיקה, והסבירה כי היא נתמכת באמינות המטופל, במומחיותה, ובשקלול רווח משני ופערים בדיווח. **דיון והכרעת בית המשפט** בית המשפט דחה את בקשת התובעת לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה נוסף. **עקרונות משפטיים בנוגע לפסילת חוות דעת מומחה:** 1. **מעמד מומחה בית המשפט:** מומחה בית המשפט נחשב ל"זרועו הארוכה" של בית המשפט, וחב חובת נאמנות מוגברת. עליו לפעול בהגינות, במקצועיות ובאובייקטיביות. (סעיף 13 להחלטה, תוך ציטוט רע"א 1834-18). 2. **צעד קיצוני:** פסילת חוות דעת מומחה היא צעד קיצוני, שיינקט רק במקרים חריגים, כאשר נפל פגם היורד לשורש העניין ועלול לגרום לעיוות דין. (סעיף 14 להחלטה, תוך ציטוט רע"א 1867/20). **ניתוח טענות התובעת לאור העקרונות:** * **גישה חשדנית:** בית המשפט בחן את עדותה של פרופ' לידר וקבע כי היא אינה מפגינה "חשדנות" אלא "ניסיון". היא הסבירה כי אבחון פיברומיאלגיה מבוסס על תלונות סובייקטיביות, ולכן יש לשקללן עם נתונים אובייקטיביים ואמינות המטופל. המומחית הביעה כי שליש מהפניות ליחידתה הן לתסמונות כאב, וחלק מהמטופלים מגיעים במטרה "לדרוש שנציין החמרה במצב", דבר המצדיק בחינה מדוקדקת. בית המשפט מצא כי הסבריה סבירים ואינם מעידים על חוסר תום לב או פסול כלשהו. (סעיפים 16, 18 להחלטה). * **בדיקת fMRI:** בית המשפט קבע כי לא מדובר ב"טעות רפואית" המשפיעה על חוות הדעת. המומחית ציינה את קיומה של הבדיקה, הומלץ על ביצועה, אך בפועל היא לא בוצעה. המומחית עמדה על חוות דעתה, גם ללא הבדיקה, והסבירה שהיא אינה כלי אבחוני שגרתי בפיברומיאלגיה. בית המשפט סבר כי התפתחות זו אינה פוגעת במקצועיותה או מהימנותה. (סעיף 19 להחלטה). * **קביעת הנכות:** בית המשפט הדגיש כי פרופ' לידר כן קבעה לתובעת נכות בשיעור 2.5% בגין פיברומיאלגיה, וכי אף הסבירה כי אם בית המשפט ישתכנע באמינות התלונות הסובייקטיביות, ניתן יהיה להעלות את שיעור הנכות ל-5%. קביעה זו אינה מעידה על חוסר אמון באופן המצדיק פסילה. (סעיף 18 להחלטה). **עקרונות משפטיים בנוגע למינוי מומחה נוסף:** 1. **מינוי חריג:** מינוי מומחה נוסף נעשה במקרים מיוחדים בלבד, כאשר נותרו ספקות בשאלות הרפואיות לאחר עיון בחוות הדעת, שאלות ההבהרה והחקירה הנגדית, ובית המשפט חש כי נזקק לחוות דעת נוספת לקבלת החלטה מושכלת. (סעיף 22 להחלטה, תוך ציטוט רע"א 337/02). **ניתוח בקשת מינוי מומחה נוסף:** בית המשפט קבע כי המומחית סיפקה הסברים מפורטים ומשכנעים לגבי קביעותיה ושיקוליה, כולל לגבי הקשר הסיבתי, חומרת הפיברומיאלגיה, והערכתה לגבי טיפולים כמו קנאביס. (סעיף 23 להחלטה). לאור זאת, בית המשפט לא מצא תשתית לבקשה החילופית למינוי מומחה נוסף. (סעיף 24 להחלטה). **היבטים נוספים:** * **חוק הפיצויים:** בית המשפט מציין כי במסגרת חוק הפיצויים, אין לנפגע דרך אחרת להוכיח את נכותו הרפואית אלא באמצעות מומחה בית המשפט, אך הדבר אינו גורר אוטומטית פסילה או מינוי נוסף ללא הצדקה. (סעיף 8 להחלטה). * **ההחלטה על בדיקת fMRI:** ישנה אי-התאמה מסוימת בין האמור בתשובת המומחית לשאלות ההבהרה (שם מצוינת האפשרות להגדיל את הנכות ל-5% אם התלונות אמינות) לבין תשובתה לאחר מכן (שם נטען כי הבדיקה אינה אבחנתית). עם זאת, בית המשפט מצא כי התפתחות זו אינה מהווה בסיס לפסילת חוות הדעת, במיוחד כשהמומחית הבהירה כי שיעור הנכות עלול לעלות ל-5% אם התלונות יוכרו כאמינות, גם ללא הבדיקה. (סעיף 20 להחלטה). **מסקנה** בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעת ודחה את בקשת התובעת. המסקנה המשפטית היא כי חוות דעתה של פרופ' לידר עומדת בדרישות המקצועיות והמשפטיות, וכי לא נפל בה פגם המצדיק את פסילתה. כמו כן, לא נמצאו ספקות רפואיים מהותיים המצדיקים מינוי מומחה נוסף. בית המשפט הורה על הגשת סיכומים, והבהיר כי יבחן מחדש את הצורך במינוי מומחה נוסף לאחר קבלת הסיכומים.