ת"א 38235-06-20

תקציר

השופט מצא כי עדותו של מנהל התובעת הייתה מבלבלת ומלאת סתירות, וכי היא סותרת את טענות התובע עצמו בנקודות מהותיות רבות. עוד מצאה השופטת בעייתית כי עדותו של הנאשם הייתה מתחמקת וסותרת בהיבטים רבים, וכי התנהלות בא כוח הנאשם במהלך העדות פגעה ביכולתו של בית המשפט להעריך את מהימנותו. עם זאת, מאחר והתובע הוא הנושא בנטל ההוכחה, העדויות הבלתי משכנעות של שני הצדדים לא סייעו לטענת התובע. השופט ציין כי התובע לא הציג כל ראיה אובייקטיבית, שנוצרה על ידי צד שלישי, כדי לתמוך בטענתו, למרות שלכאורה הייתה לו גישה לראיות רבות כאלה. התובע גם לא עמד בדרישות החוק להצגת סוגים מסוימים של ראיות. מנגד, הנתבע הציג ראיות חיצוניות שסתרו את טענות התובע, והתובע לא הצליח להסביר סתירה זו. ככלל, השופטת הגיעה למסקנה כי סביר יותר להניח שטענת התובעים כי ביצעו עבודות ספציפיות באתר מסוים אינה נכונה, ולכן דחתה את הטענה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שהסתכמו ב-25,885 ₪. השופט גם העניק לתובע זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.