ת"א 32053-07-17

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לצו מניעה זמני שביקשו שני מבקשים למנוע מבנק (המשיב) להפסיק את שירותי הסליקה שלהם. המבקשים טענו כי לא הייתה לבנק עילה סבירה לבטל את החוזים, בעוד הבנק נימק את החלטתו במעורבותו של רן הרינג, בעל מניות ומנהל של המבקשים, בפעילות בלתי חוקית ומטעה לכאורה באמצעות חברות אחרות. השופטת בחנה את סיכויי תביעתם של המבקשים ואת מאזן הנוחות בין הצדדים. הם קבעו כי המבקשים הוכיחו לכאורה, שכן לא היו תלונות על התנהלותם, וייתכן שעוצמת החשדות סביב פעילותו של רן הרינג אינה מצדיקה את ביטול הסכמי הסליקה. עם זאת, השופט מצא אי נוחות בהתנהלותו של המבקש מס' 2 ושקל את הנזק המינימלי שעלול להיגרם להם אם צו המניעה לא יינתן. מנגד, הפגיעה במבקש מספר 1 נראתה משמעותית יותר. בהתחשב בסיכויי התביעה ובמאזן הנוחות, החליטה השופטת להיעתר לבקשה לצו מניעה זמני בעניינו של מבקש מספר 1 אך דחתה אותו לגבי מבקש מספר 2. צו המניעה אסר על הבנק להפסיק את שירותי הסליקה אצל המבקש מספר 1 עד להכרעה בתביעה. השופט גם קבע תנאים לצו המניעה, בהם הפקדת מזומן או ערבות בנקאית. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, והעתק היה אמור להישלח לשני הצדדים.