רע"א 8792/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של סכסוך כספי מורכב. גבריאל מיראלי (מירלשווילי), המעורב בהליכי פשיטת רגל, מסוכסך עם ראדקו השקעות בע"מ (ראדקו), חברה שעמה היה לו קשר עסקי ארוך טווח. הסכסוך נסוב סביב השקעות כספיות שמיראלי ביצע לכאורה עם ראדקו. ב-2015 חתמו שני הצדדים על הסכם לסיום הסכסוך ביניהם, אך ראדקו לא הצליחה לקיים את סיום העסקה. כתוצאה מכך, הנאמן שמונה בהליכי פשיטת הרגל של מיראלי ביקש להשיב את הכספים שראדקו חייבת למיראלי. ראדקו, לעומת זאת, טען כי מיראלי הנחה אותם שלא להעביר לו את הכסף מסיבות הקשורות למס. לאחר מכן הושג הסכם פשרה בין הנאמן לבין ראדקו, שמיראלי התנגד לו. לטענתו, השקעותיו ברדקו גבוהות משמעותית ממה שהודתה רדקו, ולכן חובות המס שלו על הכספים שהוחזרו צריכות להיות נמוכות יותר. בית המשפט אישר את הסכם הפשרה אך עיכב את יישומו כדי לאפשר למיראלי לנסות להגיע להסדר עם רשויות המס. מיראלי ביקש לגלות ולעיין בתדפיסי הבנק של ראדקו בשנים 1996-1998 כדי להציג את עניינו בפני רשויות המס, אך בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו רק באופן מוגבל, והציב מספר תנאים מוקדמים שעל מיראלי לעמוד בהם. אלה כללו התחייבות בכתב להשתמש במידע אך ורק לצורך הליכי רשות המסים והגשת תצהיר המפרט את העברותיו לרדקו. מיראלי הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, אך נדחתה. לאחר מכן הוא ערער לערכאה גבוהה יותר, אך בקשתו נדחתה. השופט קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת הגילוי והעיון נתונה לשיקול דעתו ולא מצא הצדקה להתערב. בנוסף, ציינה השופטת כי טענותיה הרבות של מירלי, שהתמקדו באישור הסכם הפשרה, אינן רלוונטיות להליך הנוכחי. לבסוף, הורה השופט לצרף את ראדקו כמשיבה מאחר והם צד להליך בבית המשפט המחוזי. ככלל, בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחתה, ופסק הדין לטובת הסדר הגילוי המותנה נותר בעינו.