בש"פ 898/15

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט ביסודיות את הראיות בתיק וקבע כי יש לדחות את הערעור. בית המשפט מצא כי הראיות נגד המערער מספקות תשתית מוצקה לתביעה, גם אם היא נסיבתית בעיקרה. ראיות אלה, במבט כולל, ציירו תמונה עקבית של אשמה, וההסברים החלופיים שסיפק המערער לא החלישו תרחיש מפליל זה. טענותיו של המערער בדבר עסקיו והסבריו בנוגע לשטרות שנמצאו ברשותו לא היו משכנעים, והעלו יותר שאלות מכפי שהשיבו. בנוסף, טען המערער כי מה שמכונה "סמי פיצוציות" הפך לבלתי חוקי רק לאחר תקופת העבירות הנטענות לו. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי קיימים חוקים רלוונטיים לטיפול בחומרים המסווגים באופן זמני כמסוכנים, וחומרים מרכזיים שהוזכרו נאסרו על פי חוקים אלה במהלך תקופת הגשת כתב האישום. בית המשפט ציין גם אינטראקציות מפלילות מתמשכות בין המערער למקורבו, שתועדו באמצעות האזנות סתר ותצפיות. באשר למעצרו של המערער, מדובר בעבירות סמים חמורות המצדיקות מעצר על פי הדין הישראלי, למעט חריגים נדירים ורק בנסיבות יוצאות דופן. עניינו של המערער לא עמד בחריגים אלה בשל מעורבותו הענפה בפעילות פלילית, בניגוד לאחרים שהיו להם ראיות חלשות יותר נגדם. ניתוח מקיף זה הוביל את בית המשפט למסקנה כי הערעור לוקה בחסר, ודינו נדחה. פסק הדין ניתן ביום 19.2.2015.