ע"א 56047-06-16

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תיק פירוק שותפות, כאשר המחלוקת העיקרית הייתה האם הוגש ערעור מעבר למועד הנקוב, המצדיק את דחייתו. עורך דינו של המערער צפה בפסק הדין באינטרנט, אך טען כי צפייה יזומה אינה מהווה הודעה משפטית. המשיבים טענו להחלת "כלל הידיעה", וטענו כי המערער קרא את פסק הדין ולכן ידע עליו, אך עורך דינו של המערער טען כי הסתמך על "הנחיה" של לשכת עורכי הדין. השופטים, כבוד השופטים גד גדעון, אריאל ואגו וגאולה לוין, פסקו לטובת המערערת וקבעו כי מאחר שפסק הדין לא ניתן כדין, חל "כלל ההמצאה". הם קבעו כי אין להחיל את החריג, "כלל הידיעה", במקרה זה, שכן לא הייתה התנהגות חסרת תום לב או שיהוי משמעותי. כמו כן, פסק הדין התייחס גם לגופו של הערעור, וקיבל את הטענה המבוססת על סעיף 10(א) לחוק מטלטלין, המקנה לשותפים זכות לדרוש פירוק שיתוף בכל עת. השופטים קבעו כי הסכם הפשרה אינו שולל זכות זו, וגם אם כן, התקופה הארוכה מאז חתימתו מצדיקה את פירוק השותפות. לפיכך, החלטת בית משפט קמא בוטלה, והתביעה לפירוק שיתוף תידון מחדש. השופטים החליטו גם שלא לפסוק הוצאות, בהתחשב באי הנוחות הכרוכה בעיתוי הערעור.