ת"ב 31889-05-10

תקציר

המשיב טען כי העותר זקוק לאישור בית המשפט לפשיטת רגל לצורך הגשת בקשה לביטול פסק בורר. בית המשפט החליט שלא לפסוק בכך, שכן העותר כבר קיבל אישור זה מכללא. אכן, העותר פנה לבית המשפט לפשיטת רגל זמן קצר לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות, והעובדה שבית המשפט לא נתן החלטה המגבילה את הגשת העותר היוותה אישור. עם זאת, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה. זאת, משום שהעותר לא המציא בעבר ערובה לבית המשפט, כמתבקש לפי סעיף 29 לחוק הבוררות. חוק זה קובע כי בית משפט רשאי להורות על עיקול נכסים או על מתן ערבות בעת הגשת בקשה לאישור או ביטול פסק בוררות. ההשלכות של אי הפקדת ערבות מפורטות בסעיף 3 לחוק הפרשנות ובתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות כי התביעה תימחק. משכך, בקשתה הקודמת של העותרת לבטל את פסק הבורר כבר נדחתה מחמת כשל פרוצדורלי, והדבר יצר מעשה של בית המשפט. מעשה זה של בית המשפט חל לא רק על הטענות שהעלתה העותרת, אלא גם על אלה שהיה עליה להעלות. לפיכך, ניתנה לעותרת הזדמנות לערער על פסק הבוררות, והבקשה הנוכחית מהווה התנכלות למשיב. בית המשפט הגיע למסקנה כי סעדו של העותר מצוי במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ולא בקשה נפרדת לביטול פסק הבוררות, ועל כן הבקשה נדחתה על הסף. כן חויב העותר לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין, שהסתכם ב-3,000 ₪.