ת"א 13170/03

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת עבודה, הגיש תביעה לפיצויים נגד דודו, הנתבע מס' 1, שהעסיק אותו כקטין שלא כדין. התביעה ציינה גם את הנתבעת מס' 2, כלל ביטוח, שביטחה את הנתבעת מס' 1, ואת הנתבעות מס' 3 ו-4, הכשרה ושפיר, מבטחות של הקבלן הראשי באתר הבנייה בו אירעה התאונה. התובע טען כי לא ידע על קיומה של הפוליסה בה החזיק שפיר ולכן יש להחיל את סעיף 8 לחוק ההתיישנות, אך השופט לא הסכים ודחה את התביעה נגד הכשרה ושפיר בנימוק של התיישנות. עוד קבעה השופטת כי הנתבעת מס' 1 אחראית לנזקי התובע עקב רשלנותו והפרת חובתו החקוקה, אך מאחר שהתובע הועסק שלא כדין, כלל ביטוח אינה חייבת בפצויו. כתוצאה מכך, הורה השופט לנתבעת מס' 1 לשלם לתובע 90,000 ₪ בנוסף לשכר טרחת המל"ל ושכר טרחת עורך דין, ואילו התביעה נגד יתר הנתבעים נדחתה. כלל ביטוח חויבה לפצות את שפיר וההכשרה על הוצאותיהם המשפטיות, וההכשרה חויבה לפצות את שפירא מרכוס והפניקס על הוצאותיהם.