תע"א 2819/09

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש עובד נגד מעסיקו לשעבר, בטענה לפיטורים לא הוגנים ובדרישה לתשלומים שונים, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים בגין אי קבלת דמי אבטלה. המעסיק הנתבע טען כי התובע התפטר ולחילופין פוטר בגין גניבת כספים מהקופה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע אכן גנב כספים מאוצר המדינה. הנתבעת הציגה צילומי מצלמה ברורים של התובע משלשל לכיסו כספים מלקוחות מבלי לתעד את התשלומים, דבר שהתובע לא הצליח להצדיק באופן משכנע. באשר לאופי סיום ההעסקה, קבע בית הדין כי התובעת פוטרה. למרות ששני הצדדים הביעו רצון לסיים את יחסי העבודה, הייתה זו הנתבעת שהורתה לתובעת שלא להתייצב לעבודה בעקבות האשמות בגניבה. הוראה זו היוותה פיטורים. למרות פיטוריו של התובע, החליט בית הדין להפחית את פיצויי הפיטורים שלו ב-75% בשל חומרת מעשיו. תקופת עבודתה הארוכה של התובעת נלקחה בחשבון, יחד עם הוראות ההסכם הקיבוצי הרלוונטי. הנתבע חויב לשלם לתובע פיצויי פיטורים מופחתים, וכן תשלומים נוספים, לרבות הפרש בדמי הבראה ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, והכל בהפרשי הצמדה וריבית. תביעת התובע לפיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה נדחתה מחוסר ראיות מספיקות, וגם בית המשפט בחר שלא לפסוק הוצאות בהתחשב בנסיבות. פסק הדין אפשר לערער בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.