ת"א 13276-10-18

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה, שעניינו נתונים חשבונאיים בסיסיים הקשורים לתביעתם המתנהלת. השופט קובע כי התרת התיקון תהווה חריגה מההסכמה הפרוצדורלית המוסכמת ועלולה לסבך את תהליך הערכת השווי. זאת ועוד, הבקשה נתפסת כתוצר של רשלנות המבקשים, שכן הטעות נובעת מכשל מקצועי שלהם עצמם בכל הנוגע למסמכים חשבונאיים שברשותם. עיתוי הגשת הבקשה, שהוגשה לאחר מספר ישיבות הוכחות, מצביע על שיהוי הנוגד את קבלתה. בהתחשב באינטרס הציבורי בקיום הליך שיפוטי יעיל, לצד טעותם של המבקשים והשיהוי הפוטנציאלי שנגרם בעקבות התיקון, השופט מחליט כי אין לו הצדקה. עם זאת, מוכרת נכונותם של המבקשים לשאת בהוצאות המדינה הנובעות מהדחייה. כתוצאה מכך, הם נדרשים לשלם את הוצאות המדינה, בסך 7,500 שקל, בתוך 60 יום. פסק דין זה נועד לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים ולהבטיח שימוש יעיל במשאבים שיפוטיים, המשקפים את אמות המידה המחמירות יותר לתיקון כתבי טענות לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות.