בש"פ 3618/01

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה להארכת מועד לערעור על פסק דין פלילי ועל גזר הדין. המבקש הורשע במספר עבירות חמורות ונגזרו עליו תשע שנים ותשעה חודשי מאסר. בבקשה נטען כי פרקליטו של המבקש מהסנגוריה הציבורית לא הגיש ערר למרות שהבטיח לעשות כן. עם זאת, השופט מצא כי גרסתו של עורך הדין לאירועים אמינה יותר. עורך הדין ציין כי שוחח עם המבקש על פסק הדין והם הסכימו כי אין בסיס לערעור. עוד מצא השופט כי הסברו של המבקש לשיהוי בהגשת בקשת ההארכה אינו משכנע. עוד הדגישה השופטת כי זכות הייצוג אינה טעונה אישור שיפוטי לכל החלטה של הסניגוריה הציבורית שלא להגיש ערר. מטרת הדינים הרלוונטיים היא להבטיח את רציפות הייצוג, והרחבת פיקוח זה גם להחלטה על פתיחת הליכים תהפוך על פיה את חלוקת העבודה הרגילה בין הסניגור לבין בית המשפט. בנוסף, הסניגוריה הציבורית אחראית לפיקוח על החלטות עורכי דינה. השופט הגיע למסקנה כי לא נפל עיוות דין בהכרעת הדין או בגזר הדין והבקשה להארכת מעצר נדחתה בשל השיהוי הממושך והיעדר נימוקים משכנעים להתערבות.